| | | | | | |

מורה נבוכים לתשלום תמלוגים בשירים מאת אלי מורנו

נדמה שנושא תשלום התמלוגים בארץ לוט בערפל, ולא בכדי. האדם הממוצע אינו חשוף לנושא, וארגוני זכויות היוצרים האמונים על גביית התמלוגים מעדיפים לשמור על "עמימות" מכוונת וחוסר שקיפות של ממש בכל הנוגע למפתחות חלוקה, סכומים, מועדים ובעיקר: תעריפים.

על מה בעצם משלמים בארץ תמלוגים למוסיקאים?

ובכן, באופן תיאורטי, גופים שונים, אמונים כל אחד במסגרתו שלו, ובכפוף לחוק זכויות יוצרים, על תשלום תמלוגים בגין שימושים בקניין הרוחני אותם עושים גופי שידור וחברות מסחריות שונות ביצירות מוסקאליות. תשלום התמלוגים בשימוש בשירים נוגע לכל אחד ואחד מבעלי זכויות הקניין הרוחני בשיר, ואלו רבים: המחבר, המלחין, המעבד, המ"ול, המבצע, הנגנים ובעלי חברות התקליטים והלייבלים השונים.

מדוע בעצם משלמים תמלוגים בגין שימוש ביצירות מוסיקאליות?

תשלום התמלוגים בגין יצירות כפוף לחוק זכויות היוצרים. היצירות עצמן: המלים, הלחנים, העיבוד, בעלות מו"לית על היצירות והביצוע עצמו- כולם בעלי זכויות קניין רוחני.

מי לפיכך יקבל תמלוגים בכל השמעת שיר וממי?

המחבר, המלחין המעבד, ומו"ל השיר מאקו"ם. המבצע/ת או המבצעים מאשכולות, הנגנים מארגון עיל"ם, בעלי חברות התקליטים מן הפדרציה הישראלית לתקליטים

לכמה זמן?

הנתון הזה משתנה ממדינה למדינה. בארץ לכל אורך חיי בעלי זכויות היוצרים וכמו כן ל 70 שנה לאחר מותם, זכויות הקניין הרוחני מועברות ליורשיהם.

האם יש גוף אחד המשלם תמלוגים לכל בעלי זכויות הקניין הרוחני בשיר?

לא. יוצרים שונים מאוגדים באגודות שונות, כל אחת מהן גובה כספים באופן עצמאי ומחלקת לחבריה: אקו"ם הוא הגוף האמון על חלוקת התמלוגים למחברים, מלחינים, מעבדים ומו"לים. אמי ושח"ם הם הגופים האמונים על חלוקת תמלוגים למבצעים בשיר וארגון עיל"ם מייצג את זכויות הקניין הרוחני של התמלוגים וגובה ומחלק תמלוגים עבור חבריו.

כולם מחלקים את אותם הסכומים?

לא. כל אגודה מנהלת משא ומתן באופן עצמאי אל מול גופי שידור וחברות העושות שימוש ביצירות ומחלקת על פי ראות עיניה ועל פי מפתחות חלוקה משלה.

מתי מחלקים ליוצרים תמלוגים?

תלוי באגודה. בעוד שאקו"ם מבצע חלוקת כספים בכל רבעון הרי שאשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ מחלקת כספי תמלוגים פעם בשנה וכך גם ארגון עיל"ם האמון על תמלוגי הנגנים.

כלומר בכל פעם ששיר מושמע ברדיו, כל בעלי זכויות היוצרים בו זכאים לקבל כסף?

בפועל כן, אך במציאות המצב שונה. למרות ההתפתחות הטכנולוגית מרבית האגודות אינן מצליחות לעבד את כל נתוני השידור, כל אחת וסיבותיה היא, והמציאות קובעת חלוקת תמלוגים משוערכת בלבד.

האם כל גוף שידור משלם את אותו הסכום?

לא. כל גוף שידור משלם בכפוף להסכם עם האגודה עימה חתם. גובה הסכומים כפוף למשא ומתן עסקי, ובמקרה של אקו"ם מאז שהוכרזה כמונופול בתחומה שלה על ידי הרשות להגבלים עסקיים, אף לעיונו ואישורו. סכומי התמלוגים משתנים גם בהתאם ליכולות המשא ומתן של הגופים ומעמדם.

האם כל הכסף מגיע ליוצרים?

לא. על מרבית הארגונים הללו שרובם מלכ"רים לנקות קודם לכך את הוצאות התפעול שלהם לפני שהם מעבירים את כספי התמלוגים ליוצרים. בחלק מן המקרים, הוצאות התפעול שלהם כבדות במיוחדוכתוצאה מכך וסכומי התמלוגים נמוכים בשל כך באופן משמעותי ממה שהיו יכולים להיות בפועל.

האם יש סכנה לביטול תשלומי התמלוגים?

כרגע לא. חוק זכויות היוצרים החדש, אשר ניסה לבטל את בעלות הקניין הרוחני ביצירות מוזמנות ספג ביקורת קשה מצד היוצרים במגזרים השונים והתיקון בו שאפשר מסירת הזכויות הללו וביטול זכות הקניין הרוחני בפועל של היוצרים, בוטל. אך זוהי ללא ספק מלחמה מתמשכת, שמרבית ארגוני זכויות היוצרים, למעט ארגון תל"י[איגוד התסריטאים] הראוי לציון לשבח על המילטנטיות שלו בתחום, אינם פועלים כמעט בכלל פעמים רבות למנוע את דריסתם של היוצרים ומתפקדים בעיקר כחברות תשלומים לכל דבר מבלי לגלות מעורבות והובלה של מאבקי היוצרים.

הסכומים בארץ בהשוואה לעולם?

נמוכים. נמוכים מאד. מעבר להוצאות התפעול הגבוהות יחסית של הארגונים בארץ וחוסר יעילות בגביית הכספים וחוסר יכולתם להגדיל את נתח השוק שלהם בעולם התקשורת המשתנה, הרי שהסכומים המחולקים בפועל נמוכים מאד בהשוואה לעולם המערבי. בעוד שמי שכתב בחו"ל להיט אחד יכול לראות ברכה גדולה בעמלו למשך שנים, בארץ לא נדיר שכותבי שירים, מבצעים, מלחינים או נגנים בעלי רפרטואר מדף עשיר מאד, ירוויחו ממוצע הכנסות שנתי נמוך יותר משל פקיד בארגון האמון על חלוקת התמלוגים עבורם.  גם גודלו של השוק בארץ שהוא מצומצם יותר, אך ללא ספק, למרות גודלו הקטן, פוטנציאל הגבייה ממנו אינו ממוצה עד תום.