| | | | | | |

הדרה וניכוס קניין רוחני מאת מיכאל שרון

הפרקטיקה של ניכוס קניין רוחני רחב היקף באינטרנט והדרת המקור, בגיבוי לשון הרע

 

לב העניין - במקום הקדמה:

חשוב ליידע את הציבור הרחב, ובפרט כותבים שאין להם ערוץ אחר של התבטאות והשקעה של אינטלקט, ידע, ניסיון ומומחיות פרט לאתרי אינטרנט, לנושא חשוב ביותר מבחינתם, העשוי לגרום להם נזק כבד שאין לו ערוך, ולאובדן מאות ואלפי שעות עמל, כשפרי עמלם עובר לאחרים בעוד הם עצמם יוצאים בשן ועין, בעוגמת נפש רבה. ולעיתים הם משלמים אף מחיר בריאותי כ"תמורה" לעמלם, כגון תעוקות, תחושות לחץ וכעס במצבי חוסר אונים, יתר לחץ דם, התקפות לב, וכיוצא באלה.

זאת לאחר שמתברר להם בהדרגה שנפלו בפח עמוק, ונתנו את פרי עמלם הרב ל"חזירים" אנושיים ציניים, להם ולעמיתיהם - לעיתים קליקה של אנשים בעלי זיקות גומלין. זאת כשאלה מנצלים כאן פרצות ולגונות בחוקי הקניין הרוחני באינטרנט, ובנושא מחוייבותיהם של בעלי אתרי תוכן, ולמעשה מנצלים היטב ולעיתים באופן קר וניבלותי במיוחד את חוסר האפשרויות החילופיות לפרסום חומר מצד היוצרים.

שכן, עשויה להסתמן כאן למעשה אפשרות קוסמת מאד של מינוף אדיר, מצד בעלי אתרי תוכן, לעיתים כמעט באפס השקעה, מינוף הניזון מתקוותיהם ולעיתים מיטב כשרונם ועמלם של כותבים ויוצרים, תוך הסתמכות על היעדר אפשרויות פירסום חילופיות עבורם במדיה הפקוקה ונישלטת הקליקות והקרטליזם המעמדי והחברתי בישראל.

עצם אפשרותו של  מינוף ענק כזה, עשוי גם להיות מנוצל היטב לרעה על ידי גישה קרה וניבלותית, לעיתים נוכלית, מצד פרטים או קליקות ביזה-קידום, הרואים בכותבים ותורמי התוכן אובייקטים גרידה למינוף מדהים כמעט ללא השקעה עצמית, לקצירת טובין בהיקף נירחב  במימדים שונים כגון, יוקרה ומעמד, קידום אישי ושילוב במרחב ההגמוניה החולשת או פירסום ענק לקידום אינטרסים כלכליים, ניכוס קניין רוחני של חומר איכותי.  וזאת , ותוך אימוץ תכוף יותר או פחות של טקטיקות ושיטות נכלים ונבלה.

והרי אין להתעלם מכך שיש או נוצר כאן למעשה חוזה מכללא לא מפורש ברקע הדברים, שהרי היוצר מניח שכתמורה להצבת תוכן רב, לכל הפחות לא יונו אותו, לא יתעמרו, לא יאפשרו את הכפשתו מצד כותבים אנונימיים, ולא יסתלקו מכל אחריות כלפיו וכלפי החומר שהיציב, וכללית, שלא יקחו ממנו דברים במרמה, בשיטות שונות, חלקם פוגעניות במיוחד.

וכך, לעיתים ניפרש בהדרגה לפני היוצרים, מצב בו נוהגים בהם ברשעות, תוך קיפוד באמצעות עלבונות, גסות רוח מופגנת והתעמרויות שונות של ציפיותיהם הלגיטימיות והטיבעיות לתמורה לעמלם הרב במימדים כלשהם (כגון מידה של הערכה), וקוצרים על חשבון קניינם הרוחני בו השקיעו רבות, טובין ורווחים שונים שלא בדין, תוך פגיעה בהם. הנושא כאן איפוא הוא הסאוב ותרבות ניכוס הקניין הרוחני בישראל ובפרט באתרי תוכן באינטרנט, לעיתים ניכוס רחב היקף, פרי השקעת כתיבה של שנים, של יוצרים מוכשרים וחרוצים בישראל. זאת תוך הכפשתם וניאוצם והתעמרויות שונות מצד בעלי האתרים, כמו גם גסות נפש כלפיהם, למסך ולטשטש את הנבלה, להעביר לבעלותם ולבעלות עמיתיהם את התוכן, הרעיונות והחומר הרב שכתבו, ולהפוך את הפלגיאטים לקנוניים באמצעות הצנעת המקור, ותלייה בו של דברי דופי ומזעור אישי, לעיתים תוך האשמות משונות, זלזול מופגן וגסות נפש, וכיוצא באלה.

 


 

 

פרספקטיבה כללית:


הדפוס שייחשף כאן הוא חלק מתרבות ה"לית דין", השרירותיות הכוחנית והשקר, הנפוצה תכופות במקומותינו, בשרות השגת תועלות, יתרונות וטובין לגורמים שגיבשו כוח כלשהו. במקרים רבים מדובר בקליקות שעניינן המרכזי הוא גיבוש כוח ומשאבי הנעה למטרה היחידה של קידום פרטיקולרי (אישי) של חברי הקליקה לצמתי כוח, ממון והשפעה. לרוב מתקיימת צפייה כהחזר לפעילות הקליקה, ציפייה כלפי טובות הנאה ו"התברגות בג`וב טוב או בעמדה מצויינת" במסגרת המוסדית-מדינית, או בצמתות האקדמייה הממוסדת והעיתונות המגוייסת-מוסדית (ולא במסגרת השוק החופשי האמיתי), הזרמת כספי מוסדות המדינה, קרנות או כספים מגורמי חוץ. או למצער, בשלב מוקדם של הקליקה, קיימת ציפייה לעמדת התחככות  משמעותית עם "גורמים קובעים". זאת במנותק מכל דבר ועניין שאינו נוגע למעמד אישי.

באשר לזכויות קניין רוחני, ניתן מכל מקום להבחין בגישה חמסנית-חטפנית מניפולטיבית מאד, גסת-רוח ללא מיצרין, באופן צפיד וחסר תקנה, המשלב דורסנות כוחנית הממהרת לראות בזולת אובייקט לניצול וגזלנות, יחד עם הונאה ושקרנות, הגם שבאופן רהוט המצלצל שקול ו"מכובד". זאת לרוב באתרי תוכן הנישלטים על ידי אנשי קליקה  הנוקטים תכופות בסוג של צדקתנות הרמטית ורטוריקה סמי-פשיסטית המהדהדת "מפוקחת ופיקחית" - הן ימנית והן מעין "שמאל"-ציוני-לאומני - רטוריקה ופוזה העשויות לחפות על ציניות וניבלות חסרי גבולות.

גישה זאת מפגינה זיקה לממון מופרז וצבירת יוקרה שלא במשפט בחסות קרטליזם עיסקי או מערכות רישות, תכופות בתחום העסקים הזעירים  או שולי הממסד: למשל איש מתחומי הרפואה, מקורנף, פיקח וקר רוח (המתרברב במוצאו הרומני, ואשר בת-זוגי בעלת הלב והשכל הישר הרב, אומרת אודותיו "אדם אכזרי, חרא של בן אדם"), מוכוון כנראה לאינטריגות וחמסנות פציינטים, המחשב בדקדקנות, כפי שהתרשמתי, את מהלכיו במעין שעשוע של דחיקת הזולת למצבי מצוקה ולמשבצת של מבוי סתום; טכנאי מחשב זריז המשווק לבעלי אתרים טריקים להונאת קהל המשתמשים, ומפתה/פונה לדחף של "פריקים של שליטה" - שליטה טוטלית לבעל האתר, אי שליטה למשתמשים וכותבי התוכן (או כוידוי אחד מבעלי האתרים הללו בפני בשיחה טלפונית: "אני פסיכופט שליטה"); כתבן טקסטים שלא מעטים מהם בעלי תוכן סנסציוני-צהוב ועתיר פיברוק מידע, שעשה חוזה קידום 50%-50% עם יחצ"ן חצוף המפתה אותו להרפתקנות בשרות אמביציה חסרת עכבות; פקיד ממסד ערמומי במכון כלשהו בעל תואר גבוה במדעי החברה (מאוניברסיטה דרג ג` או ד` במערב), הכותב באינטרנט כתיבה שמנונית וכמו מדעית, אך הלוקה שיטתית ומתודולוגית בטעויות וחצאי אמיתות. 

ויש לאזכר זאת שוב: עשויה להסתמן כאן למעשה אפשרות קוסמת מאד של מינוף אדיר, מצד בעלי אתרי תוכן, לעיתים כמעט באפס השקעה, מינוף הניזון מתקוותיהם ולעיתים מיטב כשרונם ועמלם של כותבים ויוצרים, תוך הסתמכות על היעדר אפשרויות פירסום חילופיות עבורם במדיה הפקוקה ונישלטת הקליקות והקרטליזם המעמדי והחברתי בישראל.

עצם אפשרותו של  מינוף ענק כזה, עשוי גם להיות מנוצל היטב לרעה על ידי גישה קרה וניבלותית, לעיתים נוכלית, מצד פרטים או קליקות ביזה-קידום, הרואים בכותבים ותורמי התוכן אובייקטים גרידה למינוף מדהים כמעט ללא השקעה עצמית, לקצירת טובין בהיקף נירחב  במימדים שונים כגון, יוקרה ומעמד, קידום אישי ושילוב במרחב ההגמוניה החולשת או פירסום ענק לקידום אינטרסים כלכליים, ניכוס קניין רוחני של חומר איכותי.  וזאת , ותוך אימוץ תכוף יותר או פחות של טקטיקות ושיטות נכלים ונבלה.

 

בישראל נפוצה למדי מציאות הרישות networking , בפרט בזיקה כלשהי למשק הציבורי והממסדי, או למערכות  הנהנות מהזרמת כספי המדינה או כלפי תורמים וגופים מקומיים או בינלאומיים עתירי הון. במילים אחרות, הוויית התגודדות הקליקות ורוח החמס הקולקטיביסטי (בניגוד לזיקות אמיתיות לאינדיוידואליזם יוצר ובונה) שורה בהרחבה בתחומי הרוח, התרבות והחברה במקומותינו - הגם שהרבה פחות, ולפעמים כלל לא במדעי הטבע ובטכנולוגיה ובתחומים חופשיים יחסית, הנימצאים בזיקה למרחב
משק השוק החופשי בישראל.


הרטוריקה מכל סוג, הן מימין והן משמאל, הנינקטת בעצימות מצד חברי הקליקה הקולקטיביסטית מוכוונת חליבת משאבי הזולת, אודות "העניין הכללי, התרבות, צורך הקיום או גינוי פשעים נגד האנושות, היהדות או ההומניזם, המדינה או אחוות העמים, האחריות החברתית או דרוויניזם חברתי, הצדק החלוקתי או האנושי, החמלה הטיבעית, והאידאות או הערכים" הרטוריקה הזאת - המניפסטים או תצהירי הקרדו האישיים והקולקטיביסטיים - הרטוריקה המצהירנית-ערכית ניתפסת בדרך כלל על ידי חברי קליקות ביזה כגורם מינוף, וכמעט שום דבר אחר זולתו, גורם מינוף להשגת יעדים פרטיקולריים חסרי זיקה כלשהי לאחריות בונה כוללת.  ומכאן יסוד השרירותיות המתגלה עד מהרה כעריצה, והשימוש הנירחב בשקרים (דבר העשוי להפתיע את אלה שהתפתו ללהטוטי ומקסם הרטוריקה המתגלית כחסרת שחר וכהונאת ענק צינית). תצורת הפעילות של קליקות כוח-ביזה במקומותינו הינה כמעט תמיד ללא כל מעצור מוסרי, תוך מניפולטיביות קרת רוח וניבלותית ללא כל גבולות.

ביטוי מרכזי של תרבות הנבלה הכבדה והשקר, "לית הדין" ושרירותיות הכוח הגס והמניפולטיבי הוא עניין קשה וכואב ללא מעטים, הנוגע להונאות נירחבות בתחום הקניין הרוחני, כדלהלן:

 


 

 

ושוב - לב העניין והרחבתו:

חשוב ליידע את הציבור הרחב, ובפרט כותבים שאין להם ערוץ אחר של התבטאות והשקעה של אינטלקט, ידע, ניסיון ומומחיות פרט לאתרי אינטרנט, לנושא חשוב ביותר מבחינתם, העשוי לגרום להם נזק כבד שאין לו ערוך, ולאובדן מאות ואלפי שעות עמל, כשפרי עמלם עובר לאחרים בעוד הם עצמם יוצאים בשן ועין, בעוגמת נפש רבה. ולעיתים הם משלמים אף מחיר בריאותי כ"תמורה" לעמלם, כגון תעוקות, תחושות לחץ וכעס במצבי חוסר אונים, יתר לחץ דם, התקפות לב, וכיוצא באלה.

זאת לאחר שמתברר להם בהדרגה שנפלו בפח עמוק, ונתנו את פרי עמלם הרב ל"חזירים" אנושיים ציניים, להם ולעמיתיהם - לעיתים קליקה של אנשים בעלי זיקות גומלין. זאת כשאלה מנצלים כאן פרצות ולגונות בחוקי הקניין הרוחני באינטרנט, ובנושא מחוייבותיהם של בעלי אתרי תוכן, ולמעשה מנצלים היטב ולעיתים באופן קר וניבלותי במיוחד את חוסר האפשרויות החילופיות לפרסום חומר מצד היוצרים. והרי אין להתעלם מכך שיש או נוצר כאן למעשה חוזה מכללא לא מפורש ברקע הדברים, שהרי היוצר מניח שכתמורה להצבת תוכן רב, לכל הפחות לא יונו אותו, לא יתעמרו, לא יאפשרו את הכפשתו מצד כותבים אנונימיים, ולא יסתלקו מכל אחריות כלפיו וכלפי החומר שהיציב, וכללית, שלא יקחו ממנו דברים במרמה, בשיטות שונות, חלקם פוגעניות במיוחד.

וכך, לעיתים ניפרש בהדרגה לפני היוצרים, מצב בו נוהגים בהם ברשעות, תוך קיפוד באמצעות עלבונות, גסות רוח מופגנת והתעמרויות שונות של ציפיותיהם הלגיטימיות והטיבעיות לתמורה לעמלם הרב במימדים כלשהם (כגון מידה של הערכה), וקוצרים על חשבון קניינם הרוחני בו השקיעו רבות, טובין ורווחים שונים שלא בדין, תוך פגיעה בהם. הנושא כאן איפוא הוא הסאוב ותרבות ניכוס הקניין הרוחני בישראל ובפרט באתרי תוכן באינטרנט, לעיתים ניכוס רחב היקף, פרי השקעת כתיבה של שנים, של יוצרים מוכשרים וחרוצים בישראל. זאת תוך הכפשתם וניאוצם והתעמרויות שונות מצד בעלי האתרים, כמו גם גסות נפש כלפיהם, למסך ולטשטש את הנבלה, להעביר לבעלותם ולבעלות עמיתיהם את התוכן, הרעיונות והחומר הרב שכתבו, ולהפוך את הפלגיאטים לקנוניים באמצעות הצנעת המקור, ותלייה בו של דברי דופי ומזעור אישי, לעיתים תוך האשמות משונות, זלזול מופגן וגסות נפש, וכיוצא באלה.

בסיטואצייה כזאת, שהינה שכיחה למדי, ברגע מסויים למשל, אתה שולח מאמר חדשני ל-3 במות, המאמר אינו מתפרסם, אלא באיחור, אלא שמייד מופיע פלגיאט מקוצר שלו. בנוסף, מתחילה פעולה של השחרת ונאוץ המקור, במטרה לתלות בו דופי, וכך להפוך את הפלגיאט לקנוני ולהשכיח את המקור.

 


 

 

 

למטה בהמשך הדברים, לאחר הצגת מספר היבטים כלליים יותר של התופעה הקשה, רבת הנזק והכאב האישי האיום והצורב, יופיע תעוד ספציפי של ארוע פלגיאט-הכפשת המקור. זאת תחת הסעיף "על חם: תעוד ארוע פלגיאריסטי", ראה בהמשך, או דלג בינתיים, לפי תחושתך.

ובשלב זה של פריסת הדברים נמשיך לרגע להתוות ראייה כוללת יותר, ולו מפאת ניזקיותו הכבדה של הנושא, הכרוכה בניכוס והדרת רבים מפרי עמלם - תכופות עמל ממושך וקשה, עתיר חריצות וכשרון. הדבר כרוך בבעייתיות של השתלטות גורמים זריזים על חזקות, כרוך גם בהדרה מסיבית, ובעיקר כרוך בגרימת הרבה הרבה עוגמת נפש לטובים, חרוצים ומוכשרים תוך בעיטה למעשה בפרצופם, בגסות, בבוטות, כ"תמורה" לעמלם. והדבר כרוך במסירת קניינם האינטלקטואלי לאחרים, ללא ראויים, עקב מניפולציות חמס, הונאה והשאה (סוגסטייה) ותפעול כוח שרירותי. הדבר כרוך מעט גם בשאלה, מדוע קיימת בריחת מוחות מישראל למדינות המערב, לאחר התנסות בבלתי קביל ובאבסורדים צורמים כל כך.
 
תעוד: המאמר החדשני "קיומיות ורהב" ותגובות הנאצה הכבדות, האטומות-מכניסטיות והצפודות שהופיעו בשוליו, בעקבות פלגיאט שלו וניסיון השחרת המקור, וזאת מייד לאחר שהחל להתפתח דיון ענייני:
http://www.faz.co.il/story_4275

 


 

 

 

רקע כללי לתרבות הפלגיאריזם העצימה בישראל (גניבת קניין רוחני מוגדרת על ידי משטרת ישראל כמכת מדינה. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני במקום גבוה במיוחד של הפרת זכויות יוצרים בעולם) -

מאמר מקיף בנושא שזכה לתהודה: תרבות הפלגיאט בישראל, עבירות קניין רוחני ברשת וקליקותhttp://www.articles.co.il/article/3486/תרבות%20הפלגיאט%20בישראל,%20עבירות%20קניין%20רוחני%20ברשת%20וקליקות
 

גילוי דעת בנושא השחיתות המערכתית הנירחבת ותרבות הפלגיאט בישראל, (11.05.07), רשימה שפירסמתי במגזין אינטרנט ובשולי מאמרים בהארץ וידיעות בנושאי חינוך -
 
 
גילוי דעת: אולי דבר לא ישתפר. הנוכלות והכאוס הם אינהרנטיים  
     
 
בישראל, כאשר יהודים מתחככים ביהודים באופן מרוכז, הם נוכחים לזוועתם ולתדהמתם שחלק מטענות גדולי האנטישמים, האנטישמים הארסיים והמבחילים ביותר, היו, אבוי, נכונות, לגבי חלק מהעם היהודי - זה כנראה כך. אין לזה קשר לדעות, אתה ניתקל בישראל גם במוליכי שמאל הנראים נאורים ונוטפי זעם מעושה כלפי דברים לא קבילים, ומה מתברר? מתברר שמדובר בנוכלים מהקשים מסוגם, כשהכל זה קרנות, כספים מגורמים בינ"ל, ועניינים פרטיקולריים ואישיים תוך גניבת עבודתם של פראיירים מסורים, והתייחסות אליהם בגסות נפש והכחשה. זה כך. אשר לסיבות, מי ידעם?

אין כאן שנאה עצמית, אלא ההפך הגמור מכך, שנאת נוכלים וגנבים, שהיותם בקרבה אליך, בקרב עמך וסביבתך, הופכת את פגיעתם בך לקשה במיוחד, אם אתה אדם הגון, חרוץ ובעל כשרון בולט, ועל כן אתה בשדה הצייד הטיבעי שלהם. אם הם באקדמייה או בעיתונאות - אז מדובר בכיוס עבודת הזולת וסיפוחה לעבודת החלאה בעל היוקרה, שעשה פעם מאמצים עצמאיים - דבר שמאפשר לו לספח את עבודת הזולת תחת הגג הכללי של פירסומיו הקודמים.

ולמה הדבר קורה לבעלי התרומה הגדולה פעם אחר פעם? אולי שורש הרע בהם, באישיותם, אולי יש סיבה אחרת, כפי שהנוכלים, מרושתי קליקות בדרך כלל, שוקדים "להצדיק" את פריעתם, המלווה בהכפשה והדרת כשרונות? התשובה: לא. הנבזז יכול להיות אדם מצויין, סביר, נעים הליכות, בעל רצון חזק, חכם, ושאר מעלות טובות, קולגיאלי, ומה שלא תרצו. אין הדבר כלל קשור בו. הסביר לי פעם, אחד מהם, בשם דוב, עוד בשנת 1975: "כאשר מישהו נותן לי טרמפ לאילת, לא מעניין אותי מי הנהג". הסיבה לדפוס החוזר היא, שכאשר עוברת הרינה שיש כאן את מי לחלוב בלי לתת בתמורה כלום, אף לא פרור, ומדובר באדם יצרני וחכם באופן מדהים, אז אף אחד לא רוצה להיות הפראייר היחיד שכן נותן משהו, שכן הלעגנות בקרב חבורות הבוזזים בישראל, תפגע אז בו עצמו, ותפחת ממעמדו. מקפידים לא לתת פרור, על כן, כשם שסוחר הסמים מקפיד על שקילת כל מאית מיליגרם הרואין. 
 
____________
 

 

מתוך מכתב ששלחתי לידידי ההיסטוריון הצבאי והפילוסוף ד"ר אורי מילשטיין:
ולעורך אתר מסויים:
 
קטעים וגופי רעיונות שלי מועתקים לעבודות אחרים, רק עכשו מצאתי זאת אצל ד"ר ח. ל.  ( מחשבות חדשות בנושא הקולוניאליזם, בניגוד למרקסיזם הקלאסי), לפני שבועיים אצל פרופ` א.פ., שביבי דברים ומינוח אצל ח. ב. ואקדמאים אחרים ב"גדה השמאלית", שלוקחים בדומה את קורפוס הדברים שפירסמתי שם שנתיים.

הנושא של גניבת רעיונות באינטרנט הוא פרוץ, אך ניתן למזערו על ידי מניעת פעולות פגיעה במקור, מניעת התייחסות אליו בלגלוג וגסות נפש ומניעת הצנעתו והדרתו, או עיכוב מאמריו.  התופעה מתמיהה, אך נראה שרבים מבלים זמנם בפעילות חברתית או הרצאות באקדמייה והכנתם, ואין להם זמן לחשיבה לעומק מעבר לצעד אחד או שניים. כשמישהו מקדיש כל זמנו לחשיבה, תוצריו יחודיים ולכן מנחים עבודות אחרים. במקביל - מציגים אותו כשנוי במחלוקת ויוצרים היצפי נאצה בכמות העולה על אחרים עשרת מונים. הנושא הינו פלילי, וצר לי לומר זאת. הפלילים אינם כל כך בהעתקה, כמו בשיטות הפגיעה והדרת המקור.
___________________

 

והתייחסות מהבט אחר לנושא, במכתב לד"ר מילשטיין:

אגב, פרופ` א.פ.  מכיר היטב ביכולתי וגם בכוח דברי בכתב, בשיחה חופשית או בהרצאה שלי, ל"חוקק" תפיסה חדשה (במובן הקאנטיאני, של אוטונומייה של התבונה הערה). כללית, הם מכירים במה שהם מגדירים כ"כוחי", ומה שהם מכנים "יכולתי המילולית"  (בפרוייקצייה של תפיסתם העושה רדוקצייה-הפחתה של  מושגים וחשיבה ל"מילים") . כמה פעמים נקטו כלפי בביטוי - "מכשף המילים", או "דמגוגיה כובשת", ולכן הטקטיקה שלו היתה לא לאפשר לי להוציא מילה מפי בנוכחות האנשים שהיקיפו אותו. דהיינו  גם לא לתת לי להוציא מילה, וגם להוציאני משווי משקלי, על ידי שימת מילים אחרות לגמרי בפי.

התרשמתי מהפיקחות המהירה, ההבזקית של האנשים מסוגו, לנטרל אותך (הוא לכאורה "הישאיל" בספרו החדש, בהרצאותיו בשנתיים האחרונות, בהתייחסויותיו בכתב ובעל פה, ביטויים מלאים, תפיסות חדשות ותזות שלמות מדברים שפירסמתי באתר "הגדה השמאלית" שלו וחבריו, כגון העורך שמואל אמיר).

אמרתי לחברתי, אלה אנשים שמנסים להגדיר מצב באופן שרירותי, אלא שמיהם בכלל, מעין עלובים נידפים, וזו תחושת הוויתם העצמית, מעבר לגינוני ביטחון עצמי חברתי, כשלמעשה הם סובלים מהערכה עצמית ירודה ומציקה, שאינה מרפה מהם. שעל כן הגדירי המצב עבורם, ממילא אינם בטוחים באף מילה שיוצאת מפיהם, יש להם תחושה מתמדת ברקע שכל מעמדם זה בלוף של מהמר, אז במקום להגיד "כן אדוני" ולאשר את הבלוף העצמי, קחי מייד את היוזמה, ו"חוקקי" עבורו. אלא שפרופ` א.פ. מודע לכך, איש פקח וזריז, לכן לא איפשר לי להוציא מלה מפי, קטע אותי בזריזות. אלה תעלולי ההשרדות של חסרי הכישורים.

מעוללות השרירותיות הישראלית המפורסמת, העוטה מצג של ביטחון דמוי "חוק", חוק ביריון השכונה ההרמטי, אלא שכאן אין כלל "כוח" של משאבים עצמיים, אלא תחושת הכוח ניזונה מהתגודדות בקליקות וחבורות: ישראלי צעיר בהודו מאיים על בעל קפה קטן בהחרמתו על ידי חבורת הישראלים שם, אם לא יקח במקום 18 רופיות עבור 3 כוסות תה ששתה במשך מספר שעות שהייה בקפה (מחיר זול להפליא), שליש מהסכום. זאת כהפגנת כוח שרירותי ופורע, ו"פיצוץ" הזולת באבסורדים קשים ומוזרים, תוך מיקומו במצב של חוסר אונים מול הברבר -

 

דפוסי פרע אופייניים לגישה זאת או לטיפוס האנושי המתפעל אותה, חרף גינוני בן-תרבות בחלק מהמקרים: